ישנן שתי דרכים שבהן אדם יכול להסתכל על תאווה נכזבת. או להתעלם ממנה עד שהיא דועכת, או לתפוס אותה בראש עד שסיים איתה. אני לא יודע מה עובד עבור רוב האנשים, אבל אני בהחלט מהסוג של "לתפוס אותה בראש". לא תמיד הייתי כזה. כל חיי הייתי זהיר מאוד לגבי מערכות היחסים שלי. אבל מה שקרה לי לפני כמה חודשים אפשר לכנות רק מפולת שלגים.
(כפי שסופר לנהא ד.)
סיפור תאוותי הנכזבת התגלגל בצורה מוזרה
תוכן העניינים
סיפור התאווה הנכזבת שלי הוא באמת מוזר. תמיד הייתי אדם ידידותי וקליל. פגשתי את סאורב כשהייתי בקולג'. הוא היה בדיוק ההפך ממי שאני. הוא שנא להיות עם אנשים. הוא היה שקט ומרוחק. מוחו תמיד סחרר מחשבות וניתח דברים. אבל, או אולי בגלל זה, התחברנו יפה. הפכנו לחברים קרובים וככל שחלף הזמן החלטנו לחזק את מערכת היחסים שלנו. זה לא שהיינו מאוהבים אחד בשני. אבל כשאתה צעיר, אתה סקרן. אתה רוצה להבין אהבה, רגשות וגם... אינטימיות פיזיתאתה רוצה ליהנות מהתחושה של להיות עם מישהו, מהתחושה של להיות חשוב למישהו. וזה היה מאוד ברור בינינו. לא היו הבטחות לאהבה. לא הבטחות להיות אחד לשני לנצח.
החלטנו לא ללכת עד הסוף
התחלנו לחקור את הרגשות שלנו. נשיקות וחיבוקים לאט לאט הפך לחלק מהקשר שלנו. אבל החלטנו לא ללכת עד הסוף.
היו ימים שבהם התשוקה העזה זה לזה רצתה שנחצה את הגבול.
אבל איכשהו הצלחנו לקחת צעד אחורה לפני שזה קרה. לא רצינו לסבך את העניינים. או שאולי פשוט פחדנו מהטלטלה הרגשית שעלולה לבוא בעקבותיה.
היה קשה לשלוט ברצון שלנו
הצלחנו להישאר יחד במשך שנתיים. אבל אז, הזמן הוא ידיד הפכפך. החיים קיבלו תפנית חדשה, מכיוון שלשנינו היו שאיפות קריירה שונות. לימודיו לקחו אותו לחו"ל והחלטנו להיפרד. זו הייתה תקופה קשה מאוד בחיי וגם הוא הושפע מכך. בימים האחרונים שלנו יחד, היה לנו קשה לשלוט בתשוקות שלנו. אבל סירבתי לוותר כי זה רק יגרום לעוד טלטלות.
הייתי בטוחה מאוד שגם אם היינו תואמים נפשית, מחויבות לכל החיים איתו רק תביא לנו אומללות. אז זה גרם לנו לעצור את התשוקה הנכזבת שלנו.
הנישואים שלי היו מסודרים
אחרי שהוא עזב ניסינו לשמור על קשר. אבל מכיוון שהטכנולוגיה מקלה על התקשורת, אורח החיים והשאיפות שלך רק מעכבים את שמירת הקשר עם יקירייך. חלפו שנים והתחלתי עבודה. בינתיים התאהבתי אבל זה לא הצליח. לאחר מכן הסכמתי להתחתן עם מישהו שההורים שלי הכירו לי. התאכזבתי מאהבה והחלטתי לתת הזדמנות לנישואים בשידוך. כמה שבועות לפני נישואיי, סאורב התקשר אליי. הוא חזר להודו ורצה לפגוש אותי. החלטנו להיפגש לכמה כוסות ולהתעדכן.
הכימיה שלנו שוב פגעה בנו
במבט לאחור, הפגישה עם סאורב כנראה לא הייתה רעיון טוב. ברגע שנפגשנו, הכימיה הכתה בי חזק. יכולתי רק לחשוב איך הנשיקות והמגע שלו גרמו לי להרגיש חיה. אני חושבת שהוא ידע מה אני מרגישה, אבל הוא לא העלה את זה. הוא ידע שאני הולכת להיות... נשוי ואני מניחה שהוא לא רצה לסבך את העניינים. אין לי מושג איך הערב עבר. הייתי המומה ועיניו, בוערות בתשוקה, לא הקלו על העניינים. באותו יום הבנתי מה תאווה נכזבת עשתה לנו. ליטוף קל של אצבעותיו היה דוחף אותי לקצה. לא זכרתי שהרגשתי ככה כשהיינו ביחד. בדרכנו הביתה, הוא החזיק את ידי והמשיך ללטף אותה עם אצבעותיו. הוא הסתובב לנשק אותי אבל איכשהו סירבתי לתת לו לעשות זאת. לא רציתי לאבד את עצמי ולהצטער על כך אחר כך.
המשכתי להילחם בתשוקה שלי אליו
הימים הבאים היו גיהנום. התשוקה אליו הייתה בשיאה וניסיתי להילחם בזה. הוא לא התקשר בחזרה וגם לא שלח לי הודעה. המשכתי לחכות להודעות ולשיחות טלפון שלו. ידעתי שהוא עובר את אותה בעיה. ידעתי גם שהצורך הזה לא ייעלם ורק ימשיך להסלים עד שאחד מאיתנו ישבר. ואבוי, נשברתי! לא יכולתי להתמודד עם המתח יותר והתקשרתי אליו. נכנעתי לתשוקה הנכזבת שלי.
רציתי לעשות איתו אהבה
קלות דעת מעולם לא הייתה חלק מ מערכת היחסים שלנופשוט אמרתי לו שהגיע הזמן שנעשה אהבה. לא רציתי להתחתן בלי לדעת איך זה מרגיש כשהוא עשה איתי אהבה. גם הבהרתי לו שזו תהיה הפעם היחידה שזה יקרה. כשעשינו צ'ק-אין במלון, הייתי מאוד עצבנית. אבל ברגע שהוא נגע בי, שכחתי את כל השגרה והחלטתי לחיות את השעות המעטות שהיו לנו יחד. ה... תשוקה היה בשיאה. לא היה צורך במילים או בשיחות חולין. הסערה הייתה מוחשית והפסקנו להתעניין במציאות. השעות המעטות חלפו מהר מדי. הרגשנו כאילו סיפור שהתחלנו לפני שנים הגיע לשיאו עוצר נשימה. לא רציתי לעזוב אותו, אבל לא היה מה לעשות. הדמעות סירבו לעצור כשיגיע הזמן שאעזוב.
לא נפגשנו שוב
מעולם לא פגשתי אותו שוב, וגם לא מתכננת. אבל מצד שני, מי יודע מתי החיים ידרשו נקמה? מי יודע אם הסיפור שלנו באמת נגמר? אנחנו יכולים רק לחכות ולצפות.
תרומתך אינה מהווה תרומה לצדקה תרומהזה יאפשר לבונובולוגיה להמשיך להביא לכם מידע חדש ועדכני במסע שלנו לעזור לכל אחד בעולם ללמוד איך לעשות כל דבר.
גברתי היקרה בפוסט הזה.
נראה שאת בוגדת עם הבחור שאת מתחתנת איתו.
אני מתכוון, אם את כל כך אוהבת את הבחור הזה? תתחתני איתו, למה להתחתן עם מישהו אחר ולהרוס לו את החיים.
וגם אם גבר בוגד באישה הוא נחשב לפסיכופת.
מהי משמעות הנישואין?
להתפשר? אהבה צריכה להיות עם אדם אחר?
מה אנחנו צריכים ללמוד מזה? רק בגלל שזה נראה מעניין לא אומר שזה טוב. אנחנו לא יכולים לאהוב ולהתחתן עם אותו אדם? אנחנו לא יכולים להיות כנים עם האדם שאנחנו הולכים להתחתן איתו. ואז אנשים משקרים רק כדי למנוע מאדם אחר להיפגע ורואים את עצמם גדולים!! זה פשוט לא נראה מקובל על המצפון שלי.