שאלה:
היי גברתי,
הייתי במערכת יחסים מחייבת במשך שבע שנים ארוכות. קודם לכן גרנו באותה עיר, אך עקב בעיות משפחתיות נאלצתי לעבור למדינה אחרת. מערכת היחסים שלנו הפכה למערכת יחסים מרחוק ולא הבנתי מתי רגשותיו השתנו, כי הוא היה איתי כמו שהוא היה. נהגנו להיפגש פעם או פעמיים בשנה.
אבל הוא ניהל רומן. זה נמשך שנתיים-שלוש והמשפחה שלו לא סיפרה לי על זה כי הם חשבו שהחדשות יפגעו בי. כשגיליתי, המשפחה שלו תמכה בי ואמרה לו להתחתן איתי. הוא סירב. הוא דחה אותי מול כולם. זה היה היום הגרוע ביותר בחיי.
הוא אמר שבהתחלה הוא פשוט עשה איתה TP (העברת זמן) ושהיא גם הייתה מודעת לכך שיש לו חברה קבועה.
אבל עם הזמן הם דווקא התקרבו והוא בחר בה על פניי. הוא אפילו היה מוכן לעזוב את משפחתו בשבילה. הוריו תמכו בי כל הזמן ואילצו אותו להתחתן איתי והתחתנו רק למען הכבוד והחברה.
אני נשואה כבר שנה ובעלי עדיין בקשר עם החברה שלו. הם עדיין לא מוכנים לשכוח אחד את השני. הם עדיין נפגשים. כשאני שואלת אותו, הוא אומר, 'היית מודע לכך שאני אוהבת'. לה"למה הסכמת להתחתן איתי! עכשיו אל תצפה ממני לכלום."
שניהם ניסו מאוד לענות אותי נפשית לפני הנישואין אבל בכל זאת הצלחתי להתחתן, כי לא יכולתי לחכות שהקארמה תעניש אותם. שניהם הרסו לי את החיים; המשפחה שלי, החברים שלי, כולם היו מודעים למערכת היחסים שלנו. מה הייתי אומרת לכולם, למה נפרדנו?
וגם, הייתי מאוהבת בו קשות. אני עדיין. הבחורה הזאת, החברה שלו, היא נוכלת זולה, היא רק רוצה כסף וסקס! היא מכשפה מכוערת.
אבל בעלי לא מבין! לפי דבריו, היא היא הקורבן ואני האשמה. הוא לא יכול לשמוע מילה אחת נגדה, מבחינתו היא חפה מפשע, אז מה שאני רוצה להגיד אני יכול להגיד לו, לא לה... אבל מבחינתי, שניהם אחראים באותה מידה לכל מה שקרה...
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, אני נלחמת על הכבוד העצמי שלי, אני לא יכולה פשוט להעביר את אהבתי לאישה הנוראית הזאת! התחתנתי כדי שקרוב המשפחה שלי יקבל שם ושאני אקבל הזדמנות להחזיר את הדברים לקדמותם, אבל אחרי שראיתי איך השנה האחרונה עברה, אפילו אחרי שהפגנתי מסירות מלאה כלפיו וכלפי משפחתו, אני עדיין לא מצליחה להפוך אותו לשלי. אני לא יודעת מה לעשות. אני מתה מאהבה והוא לא אוהב אותי. הוא לא יוצא איתי, לא מדבר איתי.
הוא אפילו לא מרגיש אשם על שום דבר שעשה. לדעתו, אני טועה ושניהם צודקים.
אני עייף מלנסות כי אין תגובה, מתכנן להיפרד עכשיו כי הישרדות אינה אפשרית עכשיו... אנא הודיעו...
תשובה:
גברת יקרה,
אני יכול לדמיין כמה נורא זה לראות את חלקך באהבה ניתן למישהו אחר.
אבל ב זֶה במקרה כזה, אני חושש שנפלת למלכודת הזאת בעצמך. איבדת אותו הרבה לפני שהוא נאלץ להתחתן איתך. מה ציפית שישתנה? לא משנה איך הבחורה הזאת; העובדה היא שהוא בחר בה שוב ושוב, ואז הוא נאלץ לבלות את חייו איתך. כמובן שהוא יתמרמר על כל העניין ולא יהיה לו אכפת. זו לא אשמתך, אבל עשית בחירה שגויה.
למה את אומרת "מה הייתי אומרת לכולם, למה נפרדנו"? למה לא יכולת לספר לכולם שהוא בגד בך וזו הסיבה שסיימת את זה? למה התביישת להודות בטעות שלו?
ואז בחרת לעצמך גורל גרוע עוד יותר? אתה אומר, "בכל מקרה הצלחתי להתחתן, כי לא יכולתי לחכות לקארמה שתעניש אותם" - למה ציפית שיקרה? שכמו בסרטים הוא פתאום יבין באופן קסום שהיא ערפדית שאוהבת כסף ויבוא לבכות אליך? החיים האמיתיים לא עובדים כמו סרטים, יקירתי. כל מה שקרה גרם לו להרגיש שהחיים לא היו הוגנים כלפיו. עכשיו הוא מלא טינה ומריר וכועס על כך שאינו יכול להיות איתה.
תביני, אני לא אומרת שהוא לא אשם או שאת טועה איכשהו. אני רק מנסה לגרום לך לראות שלפעמים צריך לחשוב מעבר לרגשות האידיאליים ול"דברים הנכונים" ולקבל החלטות מעשיות. אני חושבת שההחלטה שלך להיפרד נראית כמו הבחירה הטובה ביותר כרגע. הגיע הזמן שתחזירי לעצמך את הביטחון העצמי שלך ותמצאי את עצמך מחדש. את צריכה לצאת ממעגל הכאב הזה ולהתחיל חיים חדשים. לא משנה מה קורה להם; מה שחשוב זה מה שאת עושה מהחיים שלך עכשיו.
תחזור לעצמך! כל טוב!
תרומתך אינה מהווה תרומה לצדקה תרומהזה יאפשר לבונובולוגיה להמשיך להביא לכם מידע חדש ועדכני במסע שלנו לעזור לכל אחד בעולם ללמוד איך לעשות כל דבר.
אני חושבת שאת משוגעת. למה לעזאזל התחתנת איתו בידיעה טובה שהוא כבר לא אוהב אותך? רק אלוהים יכול להציל אותך מהבעיה הזאת. תהיי אמיצה, ותתפללי באופן קבוע שבעלך יחזור אלייך.